<h1>פסקי או"ז הלכ' מילה</h1>
<h2>דף ח.</h2>
וצריך לחפש אחר יהודים טובים להיות בעל ברית ומוהל. אבל נעשה בעל ברית. והיכא דשהאב יודע למול אסור לו להניח [אחר שימול לפניו] וגם אין אחר רשאי למול בלא רשותו. ומברך למול ושהחיינו. וצריך עיון אם צריך לברך להכניסו. וכשאחר מל מברך על המילה. ואבי הבן מברך להכניסו לאחר המילה. והעומדים שם אומרים כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים. ברכת אשר קדש ידיד וכו'. ונהגו לטפטף מן היין שבכוס בפי התינוק. וגם משקין את האם מן הכוס. וכשמלין בט"ב וביוה"כ מטעימין לתינוק מכוס של ברכה. ותיקנו רבותינו לכסות דם של מילה והערלה בעפר. כשאחר (מברך) [מל] אין האב מברך שהחיינו אפילו על בנו בכור. ובפדיון הבן מברך שהחיינו. סעודת ברית מילה היא סעודת מצוה. ונהגו לקבץ מנין כשמלים.
